?

Log in

No account? Create an account

Ladypine


October 8th, 2006

Recent Entries · Archive · Friends · Profile

* * *

שלמה בראבא, אלי גורנשטיין, אלתרמן. מה כבר יכול להיות רע?

שעה וחצי לפני ההצגה מולי גילה שזה מחזמר. כבר אנחנו מתחילים ברגל שמאל.
עשר דקות לפני אנחנו מגלים שהכרטיסים שלנו הם לשורה האחרונה באולם - חם ורחוק. מתוך הימור פסימיסטי הבאתי משקפת שדה, 10X50. לא אלגנטי כמו משקפת אופרה, אבל עושה את העבודה.

הסאונד בתיאטרון הצפון נתן עודף משקל למוזיקה, ופחות מדי משקל לזמרים - בעייתי משהו במחזמר שמילותיו אינן מוכרות. וגרם לנו להזכר בפעם הקודמת בה שמעתו את שלומית אהרון ויבגני שפובלוב בתיאטרון הצפון, והיינו עסוקים בהגנה על אוזנינו מפני הרמקולים המאיימים.

העלילה הייתה צפויה אך משעשעת עד לשלב בו הולחם סיום שמח אמריקאי מלאכותי להשתלשלות העניינים הצפויה.

השירים קליטים, אך הנושא, אשר מערב את הפיהרר, גם אם באור נלעג, צרם לי כנושא לקומדיה. חצי מהזמן עסקתי בלהבין עם עצמי האם זה מפריע, כמה ולמה, ולו הייתי רואה את המחזה שהמפיקים עסקו בהפקתו, איך הייתי חשה, לעומת המחזה הנוכחי זו אני צופה באותו רגע.

לסיכום, בדרך כלל במחזות זמר אני מסתכלת על השעון רק אחרי ההפסקה. כאן הסתכלתי על השעון הרבה לפני. ובפעם הבאה צריך לזכור לא להמר על מקומות, אלא להזמין כרטיסים ישירות מן האולם, ולא להמר על מחזאי. יש משהו של ניל סיימון בקרוב?
* * *

Previous Day · Next Day